כַּמָּה נֶחָמָה יֵשׁ בְּצֶמֶד עֲצֵי תְּאֵנָה נְטוּעִים בַּמִּדְרוֹן, שָׁרְשֵׁיהֶם חַבוּקִים זֶה בָּזֶה, עַנְפֵיהֶם מְקִיצִים אֶל הָאוֹר הַשּׁוֹטֵף מִן הַהַר בְּחֶבְיוֹן הֶעֱלִים מִתְנַשְׁמוֹת צִפֳּרִים בְּאָבִיב הֵם יַכְחִילוּ בְּלַהַט הַקַּיִץ מִתְהַפֶּכֶת הַשֶּׁמֶשׁ עָסִיס וְחָלָב וּשְׁנֵי דוּדָאִים חוֹלְמִים בְּעֵינַי; רְאִי יַלְדָּתִי עוֹד נָשׁוּב לְגַן עֵדֶן